top of page

הקמת מערכי מדידה ובקרה (KPIs)​

כי ידע זה כח כמה עולה לנו לייצר פריט? כמה אנחנו משלמים על משלוחים מיוחדים? מה רמת השירות שאנחנו נותנים ללקוח? מה מגמת המכירות שלנו? אלו רק מקצת השאולות שצריכות לעניין מנהל שרוצה לקבל תמונה ברורה מה ביצועי הארגון שלו, היכן הוא חזק והיכן הוא צריך להשתפר כדי לנווט את הארגון בצורה מקצועית ותוצאות. מנהלים שמסתפק בתחושות והערכות של המצב - יקבלו תמונה חלקית ולא שיקוף מבוסס ומהימן של המציאות. מה מודדים המדידה אמורה לשרת את הארגון ולא להיפך. ולכן יש צורך להתמקד בסט מדדים ליבה KPIs (key (performance indicators שניתן להסיק מהם תובנות ניהוליות מהותיות. את המדדים אפשר לגזור מול היעדים העיסקיים של הארגון. למשל - אנחנו רוצים יתרו תחרותי על פני המתחרים שלנו באיכות המוצר. אז נמדוד מדדי איכות של החזרות מלקוחות, פגמים... או אנחנו רוצים לשפר את השירות ללקוח ולקצר את שרשרת האספקה – נמדוד את פרק הזמן מקבלת הזמנה ועד אספקתה בכל שלב בדרך. אנחנו רוצים לשפר את מקצועיות ויעד המשאב האנושי שנפגע מתחלופת עובדים – נמדוד איך איכות הגיוס ושימור כ"א. מה בין יעדים למדדים ארגונים רבים מיישמים תהלכי מדידה ובקרה, אך באופן מפתיע לא מגדירים יעדים. כדי להניע את הארגון לעבר מטרותיו יש להגיד מדד מול יעד. המדד = מה מודדים היעד = מה תוצאת המדד שיש להגיע אליה. דוגמאות: המדד= אמינות מלאי היעד= 95% המדד = ציון בסקר שבועות רצות על שירותיות היעד= 4 (מיתוך 5). יש להגדיר את יעדי הארגון, ההנהלה. ולגזור על פיהם יעדים למנהלים ומיעדיהם את יעדי הכפיפים להם. רצוי לקשור את תוצאת העמידה במדד לתגמול.

מדדים צולבים בבחירת סט המדדים הארגוניים חשוב לשים לב שהמדידיה מאוזנת ולא "דוחפת" את הארגון לשיפור ביצוע בתחום מסויים על חשבון ביצועים בתחום אחר. למשל: אם נמדוד מלקטים על תפוקה...הם יעבדו יותר מהר, ויעשו יותר טעויות בליקוט. ולכן יש להגדיר שני מדדים צולבים שמאזנים אחד את השני: במקרה נמדוד ונקבע יעדין לתפוקה לצד מדידיה וקביע יעדים לאיכות הליקוט. התגמול במקרה זה יהיה על עמידה בשני יעדים הצולבים. בארגונים רבים אנשי מכירות נמדדים על היקף המכירות ברוטו ולא על ריווחיות. זה יוצר הטיה טבעית שאיש מכירות יעדיף למכור ברווחיות נמוכה כך הסיכויים מבחינתו לסגור עיסקה גבוהים יותר. מבחינת הארגון זה בוודאות לא הכוונה נכונה.

תקשור ושיקוף הביצועים אז להלן המלצתי למדדים בתחומים שרשרת האספקה: מדידת המרלו"ג

  • תפוקת מלקטים (כל מלקט)

  • תפוקת מלגזנים (כל מלגזן)

  • ניצולת מלקטים ומלגזנים והמרלוג

  • אחוז נטישת עובדים

  • פריון המרלוג

  • פרק הזמן מפתחת תקן ועד גיוס.

  • טעיות בליקוט שנמצאו בביקורת

  • טעויות/החזרות שדווח עי לקוחות

  • עלויות כ"א שכר, שעות נוספות, בונוסים

  • הוצאות חשמל, מים, אחסנה חיצונית, אחזקה, הטמנה וכו'

  • תאונות עבודה

  • מלאי שנפגם במרלו"ג

  • חריגות טמפ – אם יש לזה חשיבות.

  • פרק הזמן שנהג ממתין לפריקה, להעמסה

  • ציון 5S

  • אמינות מלאי (ע"פ ספירות מלאי)

מדידת מערך הפצה/טכנאי שטח

  • עלויות המערך: כ"א, דלק, אחזקת רכבים, ביטחים

  • מס' דרופים ביום (דרופ=מסירה)

  • מס' שעות שנהג עובד ביום

  • שביעות רצון לקוחות

  • ימי השבתת רכבים

  • עלויות אחזקה ותיקון רכבים

  • אחוז טעויות במסירה מפולח לסיבות

  • ניצולת נפח משאית

  • תאונות

  • -OTD on time deliver

לטכנאים:

  • עלות צריכת חלקי חילוף

  • פרק הזמן לביצוע תיקון/התקנה

  • Right first time - תיקון הצליח בפעם הארשונה

מדידת הרכש

  • חיסכון שנתי בעלות הרכש (נמדד על "סל מוצרים").

  • קיצור lead time ספקים

  • פרק הזמן מדרישת רכש ועד אישור הזמנה

  • חידוש תוקף הסכמים/חוזים

  • עמידה בתוכנית איתור מקורות אספקה חדשים

  • עמידת ספקים במועדי אספקה

  • במס' ספקים שעברו תהליך הערכת ספקים

  • ציון בביקורת ISO

מדידת גוף התכנון - תפ"י/עיתוד מלאי

  • OTD On Time delivery-

  • ערך הכספי של המלאי

  • ערך מלאי מת

  • זמינות מלאי ח"ג (אחוז מקטים בחוסר)

  • עמידה בתקציבי ביקושים ואספקות


Comentarios


bottom of page